פרויקט התחנה

צילום פילם בשחור-לבן של התחנה המרכזית החדשה: רמפות האוטובוסים והרציפים, ומאחור מגדלי תל אביב
מבט על התחנה פילם, 2025

Hatahana הוא פרויקט לא רשמי ללא מטרות רווח, שהתחיל ב־2025 כדי לשפר את התחנה המרכזית החדשה של תל אביב. הוא נעשה בהתנדבות, ללא תקציב וללא כל מעורבות של הנהלת התחנה או של עיריית תל אביב. שיתופי פעולה ותרומות יתקבלו בברכה – אפשר ליצור קשר דרך טופס יצירת הקשר.

מבוא

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב היא בניין יוצא דופן – קאולון והעיר פריפיאט שלנו, באריזה ברוטליסטית אחת. התחנה תוכננה גם כקניון וגם כמבוך, מתוך כוונה שאנשים ילכו בה לאיבוד ויוציאו יותר כסף. בגלל בעיות בבנייה ופתיחה לא מוצלחת במיוחד ב־1993, התחנה נמצאת היום בדעיכה – נטושה למחצה, ורוב תושבי העיר מתרחקים ממנה.

מגדל בטון של התחנה עם גרפיטי בבסיסו, בצילום פילם שחור־לבןאחד המגדלים של התחנה. באמצעו, מאחורי הלבנים, נמצא יונג יידיש פילם, 2025
אדם עם פרחים רץ במעלה כביש האוטובוסים בקומה 6, ומאחור בתים בדרום תל אביב ומגדלים בבנייהאדם עם פרחים רץ על כביש האוטובוסים בקומה 6 פילם, 2025

יוצר ותמיכה

את הפרויקט מוביל מיכאל קורוטקוב – פעיל חברתי, צלם ואמן מחקר חזותי. עבודותיו עוסקות בנושאים חברתיים, פוליטיים ודתיים.

תמיכה במידע ותמיכה מוסרית: יונג יידיש ומנדי כהן – עמותה, מרכז תרבות וספריית יידיש שנמצאים בתחנה המרכזית.

תודה מיוחדת ל־Tahana Merkazit Moshing Crew על אספקה קבועה של הופעות פאנק־רוק בתחנה.

מטרה

מטרת הפרויקט היא ליצור כלי שיעזור לאנשים להבין את התחנה ולהתמצא בה – משהו שהנהלת התחנה הייתה צריכה לעשות לפני שנים, אילולא הפקירה את הבניין לעשרות שנים של הזנחה.

במבט רחב יותר, הפרויקט רוצה להעלות את המודעות לתחנה ולטפל בבעיות הרבות שלה: התמצאות לנוסעים ולמבקרים, הבנת המבנה הכללי, חשיפה לעסקים ועוד – כל מה שאפשר לשפר בעזרת מחקר, אמנות, עיצוב, קוד ופרסומים קטנים. לתחנה עצמה אין אתר רשמי או נוכחות ברשתות החברתיות, והיא לא עושה שום מאמץ נראה לעין לטפל בבעיות האלה או לתקשר עם הציבור בכלל.

המבנה הנמוך והארוך של רציף האוטובוסים בקומה 7, עם גג פח גלי וגרפיטי, בצילום פילםרציף האוטובוסים של קומה 7 מבחוץ פילם, 2025

יש שתי בעיות עיקריות שהפרויקט יכול לפתור באופן מציאותי:

  • ניווטהתחנה נבנתה כמבוך, ולכן דברים בסיסיים כמו למצוא יציאה, שירותים או רציף אוטובוס הם קשים.
  • הסברלתחנה יש מאפיינים מבלבלים במיוחד: קומות נטושות, קומה 4 שמשמשת ככניסה הראשית, מעליות שלא עובדות, וקיומן של "שתי קומות 7".

קהל

חמישה סוגי מבקרים שהיו לי בראש:

  • נוסעים שמגיעים באוטובוסמחפשים יציאה או את האוטובוס הבא שלהם.
  • נוסעים שמגיעים ברכבכנראה סוג המבקרים הנדיר ביותר, בגלל מחירי חניה גבוהים וכניסות שקשה למצוא. בחניון משתמשים בעיקר בעלי חנויות ועובדי התחנה.
  • נוסעים שמגיעים ברגלמחפשים אוטובוס.
  • מבקרים משוטטיםמבקרים מזדמנים – חוקרים של התחנה המרכזית המיתולוגית.
  • מבקרים עם מטרהקונים, באי הופעות, או מי שבא לשלוח דואר, ללכת לבית מרקחת וכו׳. הם יודעים מה הם צריכים.

מחקר קהל

ערכתי תצפית התנהגותית קצרה ליד רציפי ההגעה, כדי להבין איך אנשים מוצאים את הדרך החוצה:

  • אילו שלטים אנשים שמים לב אליהם, ואילו הם מפספסים;
  • אילו מדרגות הם רואים, ואילו לא;
  • באילו מסלולים הולכים מי שמכירים את המקום;
  • אילו מסלולים מעדיפים מבקרים מבוגרים.

בקומות 6 ו־7 ערכתי מבחן התמצאות לא רשמי: חיכיתי שמבקרים יפנו אליי לבקש הכוונה (מה שקורה לא מעט):

  • איך אנשים מבינים הסברי דרך;
  • מה מובן מאליו לי, אבל לא לאחרים;
  • מהן השאלות הנפוצות ביותר.
בית אבן ישן מוסתר למחצה בין עצים, נראה מתחת לבטון של התחנההבית של משפחת סופינסקי, קרוב באופן מסוכן לתחנה פילם, 2025

מחקר

כך ציירתי את המפות: שילבתי כמה גישות, ונמנעתי מכל בעיה אפשרית של זכויות יוצרים. הכול התחיל בכל מקור שהצלחתי למצוא:

  • מסמכים שונים מארכיון האדריכלות על שם עזריאלי במוזיאון תל אביב לאמנות, שחלקם הוצגו בתערוכה "ארכיטיפ: האדריכלות של רם כרמי" – תערוכה בכניסה חופשית בביתן אייל עופר בתל אביב.
  • הספר "Tahana Merkazit. User Guide" של אלעד הורן, מהספרייה הלאומית ובאינטרנט, ב־issuu.com וב־calameo.com.
  • הספר הכחול שנראה כמו מזכרת רשמית מפתיחת התחנה, מהספרייה הלאומית.
  • החוברת הרשמית של קניון התחנה מ־1993, "קניון התחנה המרכזית החדשה", עם מפות של קומות 4, 5 ו־6 – הראה לי אותה סול ארס.
  • הספר הצהוב "Labyrinth. Ram Karmi and the planning of the New Central Bus Station", מהספרייה של המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בירושלים ומהמדריכים של CTLV.
  • "נהלי מפעיל" – חוברת רשמית שנמצאה בתחנה עצמה על ידי Tahana Moshpit Crew.
  • חומרים חזותיים מארכיון אינטרנטי של האתר "Next Station" של Onya Collective.
  • מסמכים שקיבלתי מספריית יונג יידיש.
  • תוכניות שונות של קומות בודדות שמצאתי בתחנה עצמה, בפוסטים בפייסבוק, בהודעות בצ׳אטים, בבלוגים בטאמבלר, באתרים, בארכיוני עיתונים ועוד.
  • סיורים מודרכים של CTLV ושל מקסים איזיקסון.

המסמכים שימשו אך ורק למחקר ולהתייחסות, כדי להבין את מבנה הבניין. המפות הסופיות הן הפרשנות שלי: הן צוירו מחדש מאפס, בדרך חדשה שמכוונת למשתמש – מפושטות, מותאמות ומעודכנות.

מבנה בן שתי קומות עם מדרגות חיצוניות, עומד מתחת לתקרת הבטון של קומה 4מבנה נפרד בקומה 4. הוא לא מופיע באף אחת מהתוכניות שמצאתי, ועדיין אין לי מושג למה שימש – אולי גרו בו נהגי אוטובוס? פילם, 2025

מיפוי ברגל

עט ונייר
עט ומחברת קלאסיים עזרו לי לתעד כמה פינות ופרטים חסרים – קל יותר להבין דברים על נייר.

מחברת שדה מהמחקר בתחנה: שרטוטים והערות בכתב ידשירותים במגדלים — מחקר שטח

קואורדינטות
דפדפנים יכולים לעקוב אחרי קואורדינטות בלי תכנות רציני, אז בניתי שני עמודי אינטרנט:

  1. מעקב. אני הולך לאורך קיר ולוחץ "הקלט" בכל פנייה, ואז עושה אותו דבר לאורך הקיר שממול, כדי לסמן את כל המסדרון.
  2. הצגה. עמוד שמצייר את הקואורדינטות שהוקלטו.

שני העמודים עדיין קיימים, כך שאפשר לנסות אותם בעצמכם: מקליטים קואורדינטות ב־/where, מדביקים אותן ב־/was, והוא יצייר את המסלול שלכם.

החיסרון: הדיוק משתנה מאוד – עד 17 מטרים של סטייה – ולכן קשה להשתמש בתוצאות לעיתים קרובות.

צילומים
במהלך המחקר צילמתי יותר מ־1,500 תמונות בטלפון וכ־300 על פילם, כדי לזכור את כל מספרי הרציפים, השלטים בכניסות, הפינות וכו׳. כל התמונות בעמוד הזה הן שלי.

מד מרחק לייזר צהוב תלוי על וו על קיר לבןפנס שחור תלוי על וו על קיר לבןציוד שטח: מד מרחק לייזר ופנס

תוצאה

כל שמונה הקומות, מצוירות מחדש מאפס ומחוברות למפה אינטראקטיבית אחת: כל חנות, רציף, מדרגות, מעלית ושירותים שהצלחתי למצוא, עם קווי האוטובוס שיוצאים מכל רציף.

246מקומות במפה
88קווי אוטובוס
47ערי יעד
26אירועים באתר

היקף

הנה כמה מהתוכניות שלי, בלי סדר מסוים:

  • המפה בוצע
    צוירה מאפס על בסיס תוכניות אמיתיות רבות. מפושטת, מעודכנת ומשופרת – הצעד הראשון והפתרון הבסיסי לרוב הבעיות.
  • חוברת מדריך לנוסע בוצע
    חוברת קטנה, דו־לשונית ובגודל כיס, שנותנת עזרה אמיתית ומעשית לנוסעים ולמבקרים:
    • נותנת הבנה בסיסית של התחנה;
    • מסבירה את המבנה, הכניסות, היציאות, השירותים והצרכים הבסיסיים;
    • עוזרת למצוא את רציף האוטובוס הנכון;
    • מסבירה איך להגיע לרציף;
    • מסבירה איך לצאת מהתחנה אחרי הגעה באוטובוס.
    איך להפיץ את החוברת? הדרך הפשוטה ביותר היא להניח חוברות בכניסות, על השולחנות של המאבטחים. אפשרות יעילה יותר, אם כי היא דורשת תקציב, היא להציב עמדות ייעודיות במקומות מרכזיים בתחנה. העמדות יחלקו חוברות וגם יציגו את אותו המידע.
  • חוברת מדריך קניות
    מפה מודפסת שמציגה את כל העסקים שפועלים בתחנה.
  • האתר hatahana.com (אתם משתמשים בו עכשיו) בוצע
    מידע לנוסעים ולמבקרים, המפה, המידע מחוברות הנוסע והקניות, ועוד אינטראקטיביות.
  • "התחנה" כמותג
    כל התוכניות שמופיעות כאן צריכות להתאחד תחת שם, לוגו, צבעים ועיצוב אחידים, עם מחשבה על רשתות חברתיות בעתיד. איננו יכולים – וגם לא רוצים – להתחזות לאף אחד באמצעות הלוגו והשם של התחנה האמיתית.
  • מפות פינוי
    זה דבר סטנדרטי באירופה. אין שום הצדקה לכך שבניין כל כך גדול ומבלבל יהיה חסר אמצעי בטיחות בסיסיים כמו מפות פינוי.
  • התמצאות
    למצוא את היציאה או את השירותים לפי השילוט הרשמי זה כמעט בלתי אפשרי – חלקים מהתחנה נסגרו או נחסמו, אבל כל השלטים שמפנים אליהם עדיין שם. אנחנו לא יכולים להסיר את השלטים בעצמנו, אבל אפשר להשאיר הבהרות נוספות, בסגנון גרילה, בפינות הבעייתיות ביותר בתחנה.
  • בעלי חנויות
    ליצור קשר עם בעלי החנויות בתחנה ולקדם את העסקים שלהם באתר, כדי שמבקרים יידעו מה יש כאן ואיפה למצוא את זה.
  • קהילה
    להפוך את הפרויקט לחלק מהקהילה המקומית של נווה שאנן ומהפעילות של העירייה באזור – ואולי גם מסצנת האמנות של השכונה.

רוצים לעזור?

Hatahana נעשה על ידי אדם אחד, בלי תקציב. אם יש לכם עסק בתחנה, אם אתם יודעים משהו על הבניין, או אם אתם רוצים לתמוך בפרויקט – צרו קשר.